צבע כחול כותרת - 93,25,87
(גם) פה אנחנו אוהבות ואוהבים אותך
רוחלה אהובה,
כל יום אנחנו נפגשים איתך. לפעמים בבוקר עם ספל הקפה, לפעמים בצהריים עם קערת הסלט, ולפעמים על שולחן העבודה עם אחד מהפסלים שלך. לאורך השנים שימחת את ביתנו ביצירותייך, ולא פחות את חיינו בנוכחותך. מאז שעדן לומדת ועובדת אצלך זכינו לראות מקרוב איך חיים ויצירה משתלבים בסביבה חמה וחרוצה. מאחלים לך יום הולדת, חג וסטודיו חדש הכי שמחים בעולם, ושנים טובות של סקרנות, גילוי ונחת.
אוהבים,
אדם ועדן
-----
לרוחל'ה ליום הולדתך – הרהור על הזמן
"... כָּל הַזְּמַן עוֹדוֹ לְפָנֶיךָ,"
אָמַרְתִּי בִּידִיעָה שֶׁאֲנִי מְשַׁקֵּר,
שֶׁהֲרֵי הַזְּמַן עוֹדוֹ לְפָנֵינוּ
רַק בְּתַרְבּוּת הַמַּעֲרָב –
"לְפָנַי" בְּעִבְרִית בַּמָּקוֹם וּבַזְּמַן,
"אַחֲרַי" רַק בַּזְּמַן, "מֵאֲחוֹרַי" בַּמָּקוֹם –
וְאִלּוּ אֵצֶל הָאִינְדִּיאָנִים שֶׁתָּמִיד אָהַבְתִּי,
הֶעָתִיד מֵאֲחוֹר וְהֶעָבָר לְפָנִים,
כִּי מַה שֶּׁכְּבָר קָרָה – נִרְאָה,
כְּמוֹ מַה שֶּׁלְּנֶגֶד עֵינֵינוּ,
בְּעוֹד שֶׁהֶעָתִיד נִסְתָּר
כְּמוֹ מַה שֶּׁנּוֹשֵׁף בְּעָרְפֵּנוּ...
(קטע מהשיר 'הלסניקי בינואר', רמי סערי.
השיר פורסם במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ ב- 7/3/2014).
כמו האינדיאנים גם אני רואה תמונות רבות מהעבר שלי עם רוחל'ה, והן לפני, לא מאחורי. אני רואה תמונות של ילדות משחקות, רבות, רוכבות על סוסים, מנגנות - ואנחנו יחד. אני רואה ממש לנגד עיני, שקיעות וזריחות בסיני, אירועים משפחתיים, טיול בצרפת. הרבה ארוחות טעימות, יין וצחוקים. וגם דמעות. אני רואה לפני רוחל'ה תמונות מהעבר עם המשפחה שלך והמשפחה שלי, ההורים שלנו, צעירים יותר, גם אנחנו. והתמונות האלו מהעבר טבולות בהרבה געגוע ויופי ואהבה.
הנה תמונה מהארכיון – יום ההולדת ה-50 של רוחל'ה, כך כתבתי אז:
לרוחלה היקרה
בשנים האחרונות נהיינו כולנו משפחה אחת גדולה וחמה, ואני מתכוונת באמת לכולנו - כל הכפר, כל הרחוב, כל העם - כולנו אחים ואחיות. שליח של פיצרייה על קטנוע עצר אותי השבוע בשדרה ואמר לי: "אחותי, איפה זה מאז"ה?", באמת איפה זה מה זה, חשבתי בלבי, וגם תהיתי, ממתי לאח שלי יש קטנוע? והשליח הזה לא לבד. "מתאים לך האפוֹר בשער, אחותי", אמרה לי החופפת במספרה; "לא להתעצבן אחות שלי" אמר הבחור שנדחף בתור בבנק; "כולנו אחים ואחיות", זעקו המתנחלים המפונים, וכו' וכו'. כולנו, כאמור, אחים ואחיות.
מי שמכיר אותי יודע שיש לי אח ואחות, אני קרובה אליהם מאוד, ואני ממש לא מחפשת לי אחים ואחיות חדשים. אני גם אישה די סגורה, ואני לא מתה על כל גילויי החיבה המשפחתיים האלה ברחוב, בבנק ובמספרה - ובכל זאת, בלי הכנה מוקדמת ובלי כוונה מודעת, בין האחים האמתיים שלי לאחים החורגים ברחוב - נולדה לי פתאום עוד אחות.
רוחל'ה יקירתי, את אולי לא יודעת, אבל כבר הרבה שנים את אחותי, אחות קרובה ואהובה. לפעמים את אחותי הגדולה, לפעמים הקטנה ולפעמים אנחנו תאומות. כשפרצו אלינו הביתה ועשו פוגרום את באת וסידרת את כל הארונות בחצי שעה, (הרבה יותר טוב ממה שהם היו מסודרים קודם), כי את אחותי הגדולה, ואין מי שיודע כמוך לשים יד ולעזור. כששיפצנו את הבית גרנו אצלכם, ישנו במיטה שלכם, והילדים התמקמו בחדר של נעה ורלה כאילו הוא שלהם מאז ומתמיד. ככה זה אצל אחיות. כשנסעת עם שלמה לטקס האוסקר, נתתי לך את הסארי האדום שלי, את כרכת אותו על עצמך כמו שרק את יודעת, והאפלת ביופייך על כל השחקניות. אני הייתי מאושרת שהסארי שלי עוטף אותך, והייתי גאה באחותי הכוכבת, שכובשת את הוליווד.
אנחנו אחיות כי אנחנו מכירות אחת את השנייה בכל מיני תקופות ובכל מיני מצבים. לפעמים נדמה שהיינו זו לזו מאז ומעולם. אנחנו אחיות כי כל אחת מאיתנו אוהבת את הילדים של השנייה, גידלנו אותם יחד ואנחנו מלוות זו את זו באותו הרף עיין שהוא גם נצח, שקוראים לו אימהות. היינו שותפות להסעות, ללימודי השחייה והרכיבה, ולצפצופים הראשונים בחלילית שהפכו עם השנים למוסיקה שממלאת את הבית והלב. חלקנו את חבלי הצמיחה, את רגעי האושר והנחת ואת כאבי הלב והדאגות.
את אחותי כי אנחנו קרובות ואוהבות בלי לקיים תמיד את כל טקסי החברוּת: אנחנו לא מדברות בטלפון כל יום, ולמרבה הצער לא נפגשות פעמיים בשבוע בבית קפה. אנחנו גם לא מקטרות אחת באוזני השנייה על הגברים שלנו, ואף פעם לא רבנו, אבל אני יודעת בוודאות שקטה ועמוקה שאם אצטרך משהו, ולא חשוב אם זה רוטב פסטו, או אהדה - את תהיי שם. אני יודעת שתמיד אמצא אצלך אוזן קשבת, עיין טובה, כתף להישען עליה ויד עוזרת.
רוחל'ה, יש לך אחות אמתית, רינת, שאין לה תחליף; אני יודעת שיש לך עוד חברות קרובות שאת אחותן והן אחיותייך; אני גם יודעת שאחות אחת חסרה לך תמיד, ושהמילה אחותי יש בה גם כאב עבורך, ובכל זאת אני רוצה להגיד לך היום, מעומק הלב - מזל טוב אחותי.
כך כתבתי בעבר. להווה נניח – רק שיישאר ככה.
ומה באשר לעתיד? כמו שאומרים האינדיאנים העתיד "נּוֹשֵׁף בְּעָרְפֵּנוּ...".
הוא נסתר מעינינו, אם כי לא לגמרי. יש תמונות מהעתיד שאני יכולה לראות וחלקן יפות ונעימות. יש בהן שוב שמחות משפחתיות, ילדים קטנים, אוכל טוב, צחוק וגם דמעות. ויש בהן שוב הרבה יופי ואהבה.
אני מברכת את מזלי על תמונות העבר שלי עם רוחל'ה, מקווה שההווה יתמשך בנחת ומאחלת לך רוחל'ה יקירתי איחולים חמים לעתיד.
באהבה רבה,
מגיגי ואהרוני
-----
אדם ועדן
גיגי ואהרוני
גלי
רוחלה יקירתי אהובתי
שוכבת פה באמסטרדם הקרה מתחת לשמיכת פוך חמה
וחושבת עלייך, שאת כמו שמיכת פוך חמה, עוטפת ומחבקת
וזה מאוד מרגיע, ולא מובן מאליו
אני בת מזל. אני חברה שלך.
ויודעת שיש עוד מבורכים כמוני
אוהבת, אוהבת אותך
-----
דיויד
פרחי דברים לרחל אלימלך אורבך אלימלך שמחדשת ימיה.
שהתברכנו והתפארנו בך ובמעשה ידייך.
ושמהכלים מאלה המחשבות והידיים אכלנו ושתינו ביופי ובחסד.
עכשיו מעשי ידיך דוברים אותך לפארך בכל מרחבי הבריאה מהבאר החדשה בגבולות ועד קצות הרשת.
והכל לכבודך כדי להרבות לך נפשות ותלמידים.
ואני יכול רק לאמר שאני אוהב אותך ואת מלאכת מחשבתך נאמנה יותר מימים אחדים, ושידוע הדבר שאת שלוחה לנו כמלאך, כמאמר אברהם אבולעפיה הקבליסט בן המאה ה-13 על המלאכה בספרו ״אמרי שפר״; ״...וידוע כי העניינים הנקראים מלאכים בלשוננו הם נחלקים לחלקים רבים. וראוי לומר שכל נמצא מתחת הבורא הוא מלאכו ושם מלאך הוא שם משותף. והוא שם נגזר משם מלאכה שהוא ידוע לכל בענייניו. ומלאכת מחשבת נעשת שלמה או חסרה לפי אומנה וכוחו ודיעותיו וגם לפי כליו או לפי החומר המקבל צורת המלאכה באמצאות ידי האומן כאשר תהיה נעתקת מלבו עד שתצא לפועל שלם או חסר כפי הסיבות הקודמות לפועל שהוא נקרא בשם מלאכה או בשם מעשה...״
ולבסוף רק אבקש עוד מהמעיין מעט מנחה מיצירתך, טיפות לרוות צמאוני (סט של 6 כנפי מלאך, צלחות מרק, ראשונה, עיקרית ואחרונה + כוסות).
יאלה. באסטה. רחל שובי לעבודה!! דברנו מספיק בשבחך ועדיין לא בגרת.
דוד משושלת אבולעפיה.
-----
מירי
א - ב רוחלה האהובה שלי
א - אלימלך, אורבך, אהבה, אמא אדירה, אובניים, אופניים, אין עליך, אלמודוברית, את בבית? אומנות, אנינות
ב - בת טובה, בת שלמה, ביוטי, ביאנלה, בגדי בנאית, ברצלונה, בשלנית, בחיאת ראבאק
ג - גבריאלה, ג׳וז ולוז,
גורדון, גבולות, גיגי, גלי, גינה
גלזורה
ד - די נמאס לדבר בטלפון, דוהרת, דווארות, דרמות
ה - הכי הכי. היא לא דומה לאף אחת אחרת.
היסטוריה הכי מעניין ולעולם לעולם לא היסטרית
ו - ואז אני אאסוף אותך, ונלך לים, ותורידי אותי במוסך ונחזור דרך השוק ונקנה ירוקים, ונאכל ונחזור הביתה
ז - זוכרת את החברים שלך.
זכה.
ח - חומר, חימר, חוש כיוון, חוש טכני, חתיכה, חופשיה, חרוצה, חולייטה את חתיכת חברה
ט - טורקיה, טקסי ספיישל, טאי צ׳י, טוב טעם, טוב לב, טוב די! אולי טיול?
י - יפו, יהודה הלוי, ים, ידיים שיודעות הכל, יוצרת, יפיפיה
יומן
כ - כלים יפים, כאב ראש, כדור, כלב
ל - לב זהב
לא נורא ממי- לבוא אליך?
צריכה לשרוף משהו
מ - מנשה, מורה, מלבישה, מארחת מדהימה, מקשיבה, מתקנת, משפצת, מחפשת משהו, מסתורית, מתה מעייפות, מתה מרעב, מצחיקה, מוסיקה
נ - נועה, נערה נצחית, נשמה נהדרת, נתינה בנדיבות
ס - סטודיו, סטודנטית, סקרנית, ספניולית: סנסיה אי פסנסיה.
סיגריה בערב. סרטים, ספרים.
ע - עבודה, עובדת, עשה זאת בעצמך, עצמאית. עלמה ואורית, עדינות.
פ - פראות, פסטה פסטו, פרח, פילאטיס, פורצלן, פועלת, פרקטית, פסנתר
צ - צ׳יקונג, ציונה ואילן,
צניעות, צבי, צדיקוב
ק - קרמיקה, קפה, קורס במשהו, קומנסנס
ר - רחל, רוטשילד, רינת ודיויד
ש - שלמה, שושנה, שוק, שושי
שיער מהפנט, שלווה וסוערת
ת - תל גיבורים, תנור, תלמידים.
תאמיני לי רוחלה את תענוג לכל סובביך, תהיי שמחה ובריאה וחזקה ותזכרי שאני אוהבת אותך תמיד. תבורכי
-----
ר ו ח׳ ל ה א ה ו ב ה
הנה הגיעה הזדמנות פז, ביום הולדתך, לבטא ואולי במעט כמה מיוחדת ונדירה את
איך את יודעת, בכל הזדמנות, לגעת עמוק ונעים
ולפזר את יופייך ונדיבותך האינסופית.
איננו נפגשות כפי שהייתי רוצה, תמיד שמזדמן לנו, זה עושה לי רצון עמוק לעוד, אך אני יודעת שחברותנו אמיתית ועמוקה ויש בה את כל זרעי החשק והטוב,
אוהבת אותך בכל לבי ומאחלת שתהיי מוקפת באהבה
ותמשיכי להיות מקור לאושר לעצמך ולאחרים
יצירתית ופורה ועסיסית כל כך,
מוקפת בשלמה נועה׳לה וגבריאלה אוצרות אנושיים שכאלה
מזל טוב
נינה
-----
אמא שלי שהיא רק שלי, בסדר גם של אחותי, בסדר גם של כל האחרות המאומצות, בסדר של כל מי שאת אוהבת וגורמת לו/לה להרגיש כמו ילדייך
לפעמים מסתכלת עלייך מאחורה ואת נראית לי כמו נערה ואז אני מבינה אולי אני רואה אותי בך והרי בעצם מי אני אם לא את
ועכשיו עם סטודיו גדול יותר ממאה מטר מרובע ואתר אינטרנטי לכל העולם ואת כבר בת 57 גדולה יותר משנה שעברה, אפשר היה לחשוב שעם כל הגדילה הזאת משהו יתפזר ויתפספס אבל את רק נהיית יותר ויותר מצומצמת ומרוכזת, מלאת טעם כמו הקלמנטינות מבת שלמה
אוהבת אותך יותר ויותר בכל שנה שעוברת
הבת שלך הגדולה, היחידה שהיא הבת שלך הגדולה
-----
נועה
נינה
עלמה ואורית
21/12/14
לכבוד
רחל אלימלך אורבך
הפקולטה למדעי הרוח
ג.נ
שלום רב
ראיתי אותך לראשונה בחצר בית מספר 51 ברחוב יהודה הלוי שבתל אביב.
באותה עת חבשת סמרטוט סביב ראשך,
ואחזת בצינור מים ירוק – משפריצה בפראות מים לכל עבר.
אודה,
כי בתחילה מעט נבהלתי
אחר כך הבנתי – את משוגעת לגמרי
ואז כבר הייתי מאוהבת ל ג מ ר י.
בכריעה על הברך+ הצטלבות
-----
ציונה
רועי
רינת
רוחלה אהובה,
לא אכביר במילים בפורום כל כך פומבי שבו אני עלול להתפס כרגשן או אף חלילה לגרום רגשי קנאה אצל שאר חברי הברכות, אך אהבתי והערצתי אלייך במשך השנים אינם ניתנים לתחרות.
מעבר להרגשת הבית שאני מרגיש בכל פעם שאני רואה אותך או נכנס אליכם הביתה, ומעבר לכישוריי האמהות המדהימה שלך שהביאה לעולם את נועל'ה היפה המתוקה והמושלמת וגבריאלה היפה המתוקה והמושלמת, ומעבר לחברים שהכרתי בזכותך, ומעבר לחברות והאהבה בינינו - את השמחת חיים שאת שותלת בכל מקום מבלי יותר מדי תשומת לב ואת תפיסת עולמך המיוחד והמפוזר, הם שנותנים עוד תקווה לאנושות המדכדכת שלנו.
שתמשיכי להאמין בדרכך,
שהאומנות תשתלט על כל תחומי חייך,
וכמובן, אי אפשר בלי קצת בנאליות חשובה ובסיסית - שתזכי לבריאות ואושר ועושר ושמחה ואהבה ולעוד שנים נפלאות עם שלמה המלך.
אהבה גדולה,
רועי
-----
ברחל אחותי הקטנה
שושנה
מזל טוב אהובה יקרה
הגעת לאירוע של פעם בחיים ילידת 57 בת 57 וחיבור תאריך הלידה הלועזי עם העברי
מוכרח להיות לזה ביטוי.
בגימטריה הפוכה-זה זה.
אז אולי זה באמת זה והכל יהיה בסדר ביחד עם כל הקשיים והאתגרים שמחכים
לנו ושאותם נעבור ב י ח ד
אוהב אותך מאוד